טיפול בטראומה על פי שיטת הבעש"ט להתפתחות אישית

 

הקדמה: הכנעה, הבדלה, המתקה (שיטת הבעש"ט להתפתחות אישית וריפוי)

אחד מכלי הטיפול היסודיים במקורות היהדות הוא שיטת הבעש"ט (כתר שם טוב, אות כח): הכנעה, הבדלה והמתקה.

כפי שמבואר בספרים (היסוד בספר שערי קדושה לרבינו חיים ויטאל), כל הבעיות הנפשיות, המצוקות, והרגשות השליליים נמצאים בנפש הבהמית. לעומת זאת בנפש האלוקית נמצאת השלמות, טוב, אהבה, רוגע, שלווה וסיפוק.

המצב הטבעי והראשוני של האדם, הוא זיהוי עצמי עם הנפש הבהמית. זיהוי של האני עם הנפש הבהמית פירושו הרגשה ותובנה שכל הבעיות הנפשיות, הרגשות השליליים, והמידות הרעות הם עצם מהות האדם. לעומת זאת, זיהוי של האני עם הנפש האלוקית, פירושו, שמהות האדם הוא שלמות, טוב, מידות טובות, אהבה, וגם יכולת התמודדות עם מצוקות ונסיונות החיים.

שיטת הבעש"ט מדריכה את האדם לעבור מזיהוי עצמי עם הנפש הבהמית לזיהוי עצמי עם הנפש האלוקית, ובכך להגיע למקום של ריפוי הבעיות הנפשיות. עקרונות השיטה הם: הכנעה – של הנפש הבהמית והחלשת זיהוי האני עמה, הבדלה – ניתוק הזהות עם הנפש הבהמית ועם הבעיות הנפשיות שבה, ויכולת לבחון את הבעיות באופן אובייקטיבי, המתקה – גילוי הנפש האלוקית בתוך האדם וכוחות של טוב, שלמות ויכולת התמודדות. למעשה שיטת הבעש"ט  מכוונת את האדם להגיע להגדרה מחודשת של האני.

תהליך ההכנעה, הבדלה, והמתקה נעשה באמצעות הרבה מחשבה והתבוננות, ופיתוח מודעות עצמית, ש'האני' האמיתי והפנימי אינו הנפש הבהמית אלא הנשמה.

פירוט העקרונות:

הכנעה: ריסון העצמיות, אגו, ישות, שהם בבסיס כוחות הנפש של הנפש הבהמית. כאשר הנפש הבהמית שולטת האני מזוהה עמה, וכאשר כוחה נחלש האדם יכול לנתק את הזהות עמה. מטרת התהליך הוא, להביא למודעות האדם שהזהות העצמית והאמיתית שלו אינה בנפש הבהמית. כאשר האני מזוהה עם הנפש הבהמית האדם תופס שהבעיות בנפש הם מהותו האמיתית, ובמצב זה אין אפשרות לבחינה והערכה אמיתית ואובייקטיבי של הבעיות. כאמור, תהליך זה נעשה באמצעות הרבה מחשבה, התבוננות, ומודעות עצמית.

הבדלה: כאשר העצמי אינו מזוהה עם הנפש הבהמית אפשר ליצור הבדלה מהבעיות בנפש, היינו, הבדלת העצמיות מהבעיות הנמצאות בנפש הבהמית. בתהליך ההבדלה האדם מגיע למודעות שכל הרגשות השליליים שנמצאים בתוכו – דימוי עצמי נמוך, מידות רעות, עצבות, כאב, צער, דאגות, חרדות וכד' אינם חלק ממהותו היותר פנימית, אלא לבושים בלבד. במצב זה בו הבעיות אינן חלק ממהות האדם, אפשר לבחון את הבעיות בבהירות אובייקטיבית, וגם להתמקד יותר בחלקים הטובים והמתוקנים שנדחקו ממודעות האדם. המקום המובדל גם נותן מרחב המאפשר להתחבר למקומות היותר פנימיים.

המתקה: כתוצאה מהכנעת הנפש הבהמית וההבדלה ממנה, מגיע שלב ההמתקה, התגלות הנפש האלוקית, שורש השלמות, טוב, טהרה, ורוגע נפשי. במקום של זיהוי העצמי עם הנפש האלוקית מתגלים ההרגשים החיוביים בנפש –  טוב פנימי, דימוי עצמי חיובי, אהבה, רגיעה, שלמות, סיפוק, בטחון וכד', וכתוצאה מכך הבעיות בנפש מגיעות לריפוי. במצב זה של שלמות נפשית יש גם תהליך של התאחדות עם כל הנבראים, שכן בנשמה יש רק כוחות של נתינה ולא של נטילה

שיטת הבעש"ט היא כלי טיפולי למגוון רחב של בעיות כיוון שהוא מתמקד בתהליכי יסוד בהתפתחות הנפשית והרוחנית של האדם.

 

טיפול בטראומות ע"פ שיטת הבעש"ט – תקציר היסודות:

שלב א': הכנעה – להפגש עם עצמי, לחוות את עצמי.

בטראומה יש קושי גדול לעכל את מה שאירע, וכתוצאה מכך, נוצר מצב בו אני מרגיש נתק מעצמי. לכן השלב הראשון נועד כדי שאפגוש את עצמי, אפגש עם המקום הכי כואב שהדבר עורר, בלי הכחשות, בלי בריחות, בלי נסיונות לייפות את המציאות, וגם בלי לנסות להעכיר את המציאות.

"כן, זה באמת קרה, הדבר הנורא, הבלתי נסבל, הדבר הכל כך מכאיב הזה, שמאותו רגע ואילך השתנו החיים שלך"

ההכנעה שבהכנעה –

התמקדות בהווה – לפגוש את הטראומה במימד המציאות.

שלב זה, הוא זה היכולת של האדם להפסיק להיאבק בזה שזה קרה לו. להפסיק להגיד: "אני לא  מאמין, לא יכול להיות". אלא לומר: עובדה! זה נתון! זה קרה!  אין לי מה לנסות לברוח מזה, וגם זה לא רלוונטי שאני כועס מאוד, ושאני מנסה לברוח ולהתחמק מזה. זה קרה לי ואני מקבל את העובדה שזה קרה לי, ואני עומד מול זה, אני לא בורח, לא אל העבר ולא אל העתיד, אני עכשיו בהווה עומד מול זה.

ההבדלה שבהכנעה 

להעביר את הטראומה ממימד המציאות למימד הנפש.

להבין ש: "נכון, האירוע קרה במציאות, אבל כרגע זה לא רלוונטי מה בדיוק התרחש במציאות, אלא מה שמתרחש  אצלי בנפש.

לעמוד מול עצמי ולהבין מה באמת קרה לי בנפש.

מה שקרה במציאות פחות רלוונטי לשלב הזה.

הבריחה שלי  היתה כל הזמן לחזור למציאות, ולספר מה היה, איך זה קרה, מי היה שם, ועוד פרטים אינפורמטיביים. אז כרגע, לא מעניין מה היה (מהם פרטי האירוע), אלא "איפה אני מונח, מה החוויה שלי בנפש, איפה אני נמצא, מה אני מרגיש".

ההמתקה שבהכנעה –

לחזור אל החוויה ולספר אותה בצורה נכונה.

לא לספר אותה מתוך תחושת מסכנות, אלא מתוך הכנעה שאני מבין שזה אכן היה, ואני מבין שעיקר החוויה היא אצלי בנפש, ואני חווה אותה חזק.

אני מספר  את החוויה מדש, מתוך רצון לעמוד מול החוויה באמת בלי לנפח אותה, בלי להוציא אותה מהמימדים שלה וגם בלי לברוח ממנה. אלא, לספר אותה מתוך הצמדות לנקודה פנימית של האמת, כלומר, שכל הסיפור באמת קשור ושייך למה שאני מרגיש כלפי החוויה. בשלב זה המטרה היא פשוט לחוות את מה שאני חווה בצורה מאוד חזקה.

עיקר ההמתקה – שאני כן מסוגל לעמוד מול החוויה הנפשית שהאירוע עורר בי, בלי פחד, בלי ניפוח ובלי תחושת מסכנות.

שלב ב': הבדלה – לצאת מעצמי

תהליך ההבדלה הוא הפוך מתהליך הכנעה. בשלב ההכנעה אני מאוד חווה את עצמי. לעומת זאת,  בשלב הבדלה, אני מקבל את הכוח לצאת מעצמי, לבנות עתיד, לנסות להשתחרר מהטראומה, לקחת את הכוחות שלי למקומות הכי טובים, מעין ראייה עתידית.

ההכנעה שבהבדלה –

כיוון שהגעתי להכנעה, אני יודע שאני עדיין לא מסוגל לבחור ולהוביל מהלך. בגלל זה אני יודע שאני זקוקה לעזרה – תמיכה במציאות, זקוק לקביים (הצמדות לאיזו עבודה מסויימת, אדם שיעזור לי, מטפל וכד').

עיקר הקביים – להיאחז במשהו חיצוני שיתן לי את הכוח החדש, התקווה החדשה, לבנות עתיד. תהליך זה נעשה יחד עם המטפל, שיעזור לי למצוא כוחות לבטא את כוחות הנפש שיש בתוכי.

ההבדלה שבהבדלה –

זה הרצון לשחרר את הקביים. להעמיד את הכל על הבחירה שחייבת להיות של המטופל לבדו לחלוטין. המטפל מעמיד אותי חזק מול הבחירה. אני חייב להגיע להבנה פנימית שהכל נמצא בידי, ואפשר לבחור בחיים. הבחירה היא בכל יום ובכל מעשה.

ההמתקה שבהבדלה –

לנסות ליישב את היחסים שלי עם הקב"ה.

לרכך את הכעסים אל מול הקב"ה. ליישב את ההדורים מולו ולהגיע לאיזו השלמה עם הקב"ה, כי עיקר הפגם – עיקר הפגיעה בטראומה היא, חוסר היכולת להאמין.

האמונה, שכל עניינה הוא לפנות מקום לקב"ה, לאפשר לנוכחותו להיכנס אלי, להוביל אותי ולחוש אותו באמת, שהוא המוביל היחיד של המציאות שלי, וזה מה שמאוד נפגע בטראומה.

היכולת לשחרר ולתקן את האמונה ואת הכעסים מול השם, דווקא מהטראומה עצמה, זה עיקר התהליך של ההמתקה שבהבדלה.

שלב זה הוא המבוא לשלב ההמתקה.

 

שלב ג': המתקה – להפגש עם הקב"ה –

המתקה, זה לחדש את המפגש עם הקב"ה. אחרי שבהבדלה החלטתי שאני יוצא לחלוטין – לגמרי מעצמי, בהמתקה אני חוזר אחורה לשם, אבל עכשיו ממקום מתוק, ממקום שאני יכול לראות את הקב"ה בתוך זה.

הכנעה שבהמתקה – עיקרו לדעת שהקב"ה הוא זה שמשגיח עלי בהשגחה פרטית, והוא שהביא את נסיון הטראומה, ולא אף אחד אחר. לצאת מכל "האלילות" שאומרת לי שהטראומה נגרמה כתוצאה מכוחות טבעיים וסיבות טבעיות (רפואה, טכנולוגיה, כלכלה, חברה אנושית וכד').

הבדלה שבהמתקה – הקב"ה היה גם בבחירות שלי. המקום שבו אני נפגש איתו הכי חזק בתוך הטראומה, אלו הבחירות שאני בחרתי בתוך הטראומה. להפנים, שלא הקב"ה עשה לי, אלא אני עשיתי את זה בתהליכי הבחירה בנפש.

המתקה שבהמתקה – זה להגיע להכרה עמוקה ואח"כ גם להפנמה, שמעולם לא היה טראומה, לא היה אף פעם טראומה. זה הכל היה רק אלוקות.

זהו רק תקציר של העקרונות של תשעת השלבים שבונים כתהליך טיפול.