ביהדות יש ידיעות עמוקות ומקיפות על מבנה נפש האדם וכוחות הנפש. ידיעות אלו מקורן בתורה שבע"פ, בדברי חז"ל ובספרי הפנימיות. מקורות היהדות אינם חכמה אנושית אלא תורה אלוקית.

מתוך הנחות אלו נבנים הקשרים והיחסים בין היהדות לבין הפסיכולוגיה.

היהדות מחברת את האדם לרבדים העמוקים והפנימיים שלו – הנשמה, כחלק מצורת החיים המתוקנת של התפתחות רוחנית.

לכן יש ביהדות גישות טיפוליות וכלים טיפוליים להתמודדות עם מצוקות, לחצים, צער, סבל, חרדות, ערך עצמי, יסורים, ונסיונות החיים.